דחיית שתלים דנטליים

ישנן מגוון רחב של סיבות אפשריות לכשלון של שתלים דנטליים, ביניהן סיבות שמקורן במטופל, בתהליך ההשתלה, או בשתל עצמו.

סיבות לדחיית שתל שנוגעות למטופל

• מצב בריאותי – ישנם מצבים רפואיים שקיומם מקשה על קליטת השתל. כך לדוגמה, מחקר שתוצאותיו פורסמו בשנת 2022, מצא שלמחסור בויטמין D יש השפעה שלילים על יכולת הקליטה של שתלים בבעלי חיים.
  בנוסף, סקירת ספרות שפורסמה בשנה 2017 העלתה שקיים קשר בין רמות גבוהות של כולסטרול ושומנים בדם ורמה נמוכה של ויטמין D, לבין סיכוי נמוך יותר לקליטה של שתלים דנטליים.  

• איכות העצם הקיימת – מטופלים שסובלים מאוסטאופורוזיס עלולים להיות חשופים לסיכון מוגבר לסיבוכים לאחר השתלה של שתל דנטלי. לעתים הסיכוי לקליטה מוצלחת של השתל בעצם משתנה לפי האזור בעצם הלסת אליו מוחדר השתל. באזור האחורי של הלסת העליונה לדוגמה ישנה עצם רכה יותר, ולכן אחוזי הצלחה של שתלים באזור זה נמוכים יותר.
• העמסה מוקדמת מדי של השתלים – במקרים שבהם רופא השיניים משאיר את השתלים הדנטליים חשופים לאחר ההשתלה ולא מכסה אותם תחת החניכיים, לעיסה של מזונות קשים עלולה לצור עומס על השתלים ולהוביל לדחיית השתל.
• זיהום חיידקי – חוסר הקפדה על היגיינת הפה והשיניים עלול להוביל להתפתחות זיהום בחניכיים, שיוביל בתורו לדחיית השתל.
• אי מילוי אחר הוראות הרופא – מטופלים שאינם מקפידים על הנחיות הרופא לאחר ההשתלה, כדוגמת נטילת אנטיביוטיקה לאחר ההליך, עלולים להימצא בסיכון מוגבר לדחיית השתל.
• עישון – עישון מעכב את יכולת ההחלמה של הגוף ומגביר את הסיכון לדחיית השתל.
• דלקת – דלקת שמתפתחת באזור החניכיים שסביב השתל ונקראת פריאימפלנטיטיס, מובילה לספיגת עצם, ועלולה להוביל אבדן אחיזה של השתל בעצם ולהתנתקות שלו.

סיבות לדחיית שתל שנוגעות לשתל

• אורך השתל – מלבד השתלים הסטנדרטים ישנם גם שתלים קצרים, בהם ניתן להשתמש כאשר גובה העצם הקיימת אינו מספיק, וכאשר המטופל אינו יכול או אינו מעוניין לבצע השתלת עצם. מחקרים מצביעים על כך שאחוזי ההצלחה של שתלים קצרים נמוכים יותר מאלו של שתלים סטנדרטיים. לכן, אם התקבלה החלטה להחדרת שתלים קצרים, ההמלצה היא לחבר ביניהם באמצעות גשר של כתרים.
• איכות השתל – חשוב לוודא שאיכות השתל עומדות בסטנדרטים הנדרשים. שתלים לא איכותיים יגדילו את הסיכוי לדחיית השתל.

סיבות לדחיית שתל שנוגעות לתהליך

• העמסה מיידית – ברוב המקרים, השתלת שתלים דנטליים מתרחשת בשני שלבים: החדרה של השתלים וכיסוי שלהם בחניכיים, ולאחר מספר חודשים חשיפה של קצה השתל והרכבת הכתר עליו. במקרים מסוימים, הרכבת כתר זמני מיד לאחר החדרת השתל, עלולה לצור עומס מוגבר על השתל ולהגדיל את הסיכון לדחיית השתל.
• גובה עצם קיימת – אחד הקריטריונים להצלחה של השתלת שתלים דנטליים הוא קיומה של עצם מספקת, שבה השתל יוכל להתבסס ולהתקבע. כחלק מהאבחון המקדים, חשוב לברר מה מצב העצם והאם קיים חוסר עצם משמעותי שדורש השתלת עצם, לגובה או לרוחב, לפני החדרת השתלים. ביצע ההשתלה ללא בניית עצם, כאשר העצם הקיימת אינה עבה או גבוהה מספיק, עלול להגדיל את הסיכון לדחיית השתל.
• התאמת תכנית טיפולית – כחלק מההכנה להשתלה, יש לבצע אבחון ולבנות למטופל תכנית טיפול אישית, המותאמת למצב הפה והלסת שלו, שתכלול בין היתר תכנון של מספר השתלים ומיקומם בפה. העדר תוכנית טיפולית, או בניית תכנית שאינה מדויקת למטופל, עלולים להגדיל את הסיכון לדחיית השתל.
• מיקום לא אידאלי של שתלים – את השתלים יש למקם במרכז רכס העצם ולא בצד החיצוני או הפנימי של העצם. מיקום לא נכון של השתל יכול להוביל לדחיית השתל, אך גם להוביל לנזק של ממש, החל מפגיעה בכלי דם, עצבים, חדירה של השתל לחללים כמו סינוסים ועוד. כיום אפשר להבטיח את מיקומי השתלים באמצעות סד כירורגי ממוחשב, שניתן להדפיס, ומשמש את הרופא במהלך ההשתלה ככלי עזר להחדרה מדויקת של השתלים.