שתל דנטלי

מהו שתל דנטלי?

שתל דנטלי הוא התקן מתכתי העשוי בדרך-כלל מסגסוגת טיטניום כחלק מהתרכובת TiAl6V4. המתכת ממנה עשוי השתל היא מתכת אצילה, כלומר מתכת שאיננה יוצרת תגובה כימית עם הגוף. שתל שן הוא מעיין "דיבל" בעל הברגה כפולה. הראשונה היא חיצונית ומשמשת לעיגון השתל לעצם הלסת, והשנייה היא פנימית, ומשמשת לעיגון אביזרים חיצוניים לשתל. אביזרים אלו מכונים: חלקי שיקום. 

איזה תפקיד ממלאים שתלים בשיניים?

השתל הדנטלי משמש למעשה כתחליף שורש השן הטבעית והוא מעוגן לעצם הלסת ומאפשר בניה והשלמה של השיניים החסרות.

שתל אחד או רבים עשויים לתמוך בשיטות שונות של בניית שיניים, כגון כתר בודד, רצף של כתרים המכונה גשר, תותבות המוברגות ישירות לשתלים, ועוד.

ניתן גם להשתמש בשתלים בתור עיגון עבור תזוזת שיניים אורתודנטית.
מרבית השתלים הדנטליים הם דמויי בורג המוברג לתוך עצם הלסת, אולם קיימים גם שתלים הנראים בצורת דיסק, ושתלים חיצוניים הממוקמים מעל עצם הלסת.

השתלות שיניים ושיקום הפה - פרופ' זיו מזור

תהליך השתלת שיניים

החדרת השתלים אל עצם הלסת מבוצעת תוך קידוח לתוכה, והחדרת השתל אל הקדח בתנועת סיבוב.

לאחר החדרת השתל, עוברת עצם הלסת תהליך המכונה אוסטיאו-אינטגרציה. בתהליך זה בונה עצם הלסת את עצמה סביב השתל, ומשפרת את אחיזתו בתוכה. בניגוד לשן רגילה אין סביב השתלים רצועת סיבים המשמשת כמשככת זעזועים (סיבים פריודונטליים), לכן, התחושה המתקבלת בלעיסה של שיניים המקובעות בשתלים שונה מעט מזו שמתקבלת עם שיניים טבעיות.

רמת ההצלחה והבטיחות של ביצוע שתלים בשיניים גבוהה למדי. אחוזי השרידות של שתלים בפה על פי מחקרים עומדים על כ-95% בטווח של 5 שנים, והסיכוי הסטטיסטי להישרדותם בפה הולך וקטן עם הזמן אך עדין גבוה ועומד על כ- 82% גם לאחר 20 שנה.

עם זאת יש לזכור כי הנתונים הללו מבוססים על שתלים שבוצעו גם לפני 20 שנה, וכי הטכנולוגיה והמחקר המשמשים כיום כבסיס לתכנון וביצוע שתלים התקדמו מאד עם השנים.

לאדם הסובל מחוסר שיניים השתלים עשויים להחזיר את התפקוד, את המראה של חיוך אסתטי, דיבור נאות, וכמובן את היכולת ללעוס.

 

מהם הסיכונים בהשתלת שיניים?

הסיכונים בביצוע שתל דנטאלי הם בעיקר כישלון השתל כתוצאה מחוסר קליטה שלו בעצם הלסת, שבר שלו או של חלקי השיקום לאחר מספר שנים, ופגיעה באיברים אנטומיים סמוכים למיקום ביצוע ההשתלה.

איברים אלו יכולים להיות הסינוס המקסילרי בלסת העליונה, והעצב המספק את התחושה לשפה הקדמית בלסת התחתונה. על מנת להימנע מפגיעה באיברים אלו או מאבדן תחושה, חשוב כי המשתיל יסתמך על צילומים המדגימים את כמות העצם, רוחבה וגובהה בתלת מימד, כמו גם מיקום המבנים הנזכרים לעיל, וכמובן נסיון ומיומנות הרופא המשתיל היא פקטור קריטי להצלחת הטיפול והקטנת הסיבוכים האפשריים.

החדרת שתל דנטלי הוא תהליך קל ופשוט בידיים מיומנות, אולם יש לזכור כי יש בו גם מעורבות של תהליך ביולוגי ולא מכני גרידא. בהתאם, על רקמות הפה לתמוך בקליטת השתל הדנטלי.

מחקרים מעידים על כך כי סוכרת בלתי מאוזנת, עישון כבד וצריכת אלכוהול, מורידים את הסיכויים הסטטיסטיים לקליטת השתל.

מעבר לכך, יש צורך בנפח עצם מספק שיאפשר החדרת שתל לתוכו.

במידה של חוסר בנפח עצם, יכול המשתיל להיעזר במגוון שיטות לעיבוי נפח העצם, הנפוצות בהן: פיצול רכס, אוגמנטציה לטראלית, וגם הרמת סינוס.

קצת רקע על שתלים דנטליים

השתלים הראשונים פותחו עוד בשנות ה-40 של המאה ה-20 על ידי קבוצות חוקרים באירופה, ועם המצאת השתל הבורגי, הקל יותר להחדרה, הפכו השתלים להיות בחזית המחקר העולמי בתחום רפואת השיניים ואחד השינויים הגדולים ביותר בתולדותיה.

בעולם יש מעל 3000 יצרני שתלים, חלקם קטנים המשווקים לסביבתם המיידית בלבד, ועד חברות ענק המשווקות את השתלים מתוצרתם לעולם כולו.

גם בישראל קיימות לא מעט חברות לייצור שתלים איכותיים המיוצאים ללמעלה מ-80 מדינות ברחבי העולם.ניתן בהחלט לומר כי ישראל נחשבת ל"מעצמה" בתחום יצור השתלים.

ביצוע שתלים איננו התמחות מוכרת על ידי משרד הבריאות בישראל. כל רופא שיניים שעבר הכשרה מתאימה רשאי לבצע שתלים. מומחים בעלי יותר ניסיון בביצוע שתלים הינם פריודונטים (מומחים למחלות חניכיים) ומומחים לפה ולסת (כירורגים).

שתלים דנטליים מבוצעים ע"י פרופ' זיו מזור החל משנת 1985.פרופ' מזור הינו אחד מחלוצי ההשתלות הדנטליות בישראל.מאז ועד היום משמש פרופ' מזור כמורה ומדריך לרופאי שיניים בתחום האימפלנטולוגיה. הוא מרכז הדרכות בארץ ובעולם בנושאים אלו ועוסק במחקר קליני לקידום נושא האימפלנטולוגיה. בנושא זה הינו מרצה עולמי מבוקש.

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם​