השיניים שלנו משמשות אותנו באופן יום יומי וחיוניות לפעולת הלעיסה, לדיבור, וכן ליצירת מראה פנים אסתטי.
עם זאת, לעתים לא ניתן לשמור על שן קיימת, ויש לעקור אותה.
מהן הסיבות השונות לעקירת שיניים? מי מבצע עקירות? מהן ההכנות הנדרשות לעקירה? ומהן ההנחיות להתנהלות לאחר עקירה? כיצד מבוצעת עקירת שן בינה כלואה ומתי יש לבצע אותה בבית החולים? ריכזנו עבורכם את כל המידע החשוב בנושא עקירות שיניים.
מתי יש צורך בעקירת שן?
ישנם מספר מצבים שעלולים להוביל לצורך בעקירת שן:
- עששת מתקדמת, שבה לא ניתנת לבצע שחזור לשן
- שיניים ניידות בעקבות מחלת חניכיים
- שיניים שנפגעו או נשברו כתוצאה מטראומה, באופן שלא מאפשר לשמר אותן בפה
- כחלק מהטיפול אורתודנטי למשל כאשר אין די מקום לכל השיניים בפה.
- שיני בינה כלואות או שבקעו אך אין להן מקום בפה
על עקירות שיניים
עקירה היא הליך כירורגי שנעשה באמצעות מכשור ייעודי. לעתים העקירה פשוטה, ולעתים מורכבת יותר, לדוגמא במצבים שבהם לא ניתן להוציא אותה מהפה בקלות. בעקירות מורכבות רופא השיניים נדרש לחשוף את השן שמתחת לחניכיים ולהוציא אותה, כאשר לעתים יהיה צורך בביצוע תפרים בחניכיים בסיום ההליך, כדי להחזיר את החניכיים למקומן.
מי מבצע עקירות שיניים?
ככלל, מבחינת החוק כל רופא שיניים יכול כיום לבצע עקירת שיניים. כאשר מדובר בעקירות מורכבות כדוגמת עקירת שיני בינה, ועקירת שיני בינה כלואות, עדיף שהעקירה תבוצע על ידי כירורג פה ולסת, שמנוסה בעקירות מסוג זה.
הכנות לעקירות שיניים
השלב הראשון בהכנה לעקירת שיניים הוא ביצוע אבחון של מצב הפה והשיניים.
לפני העקירה, רופא השיניים יפנה אתכם לבצע צילום, שיעניק תמונת מצב לגבי אנטומיית השן, האם קיימת דלקת בחניכיים או בעיה אחרת בשן. הצילום מאפשר לרופא לתכנן את העקירה בצורה המתאימה. בנוסף, לעתים לפני עקירות מורכבות יש צורך גם בביצוע צילום CT – הדמיה תלת מימדית של הלסת, שמאפשרת לרופא לקבל תמונה של מיקום השן.
לצד אלו, רופא השיניים ישאל אתכם על מצבם הרפואי, כדי לוודא שאכן ניתן לבצע את העקירה. כך לדוגמא, נטילת תרופות לדילול דם עלולה להפריע לביצוע העקירה, ולעתים יהיה צורך להפסיק את נטילתן מספר ימים לפני מועד העקירה.
בנוסף, קיומה של מחלה מערכתית, לדוגמא סוכרת, עלולה להגדיל את הסיכון לסיבוכים לאחר העקירה, בשל הפרעה שקיימת במנגנון הריפוי הטבעי של הגוף.
העקירה עצמה קצרה יחסית, ומתחילה באלחוש מקומי. לאחר שהמקום "מורדם", נעזר רופא השיניים במכשור ייעודי על מנת לחלץ את השן.
עקירת שיני בינה כלואות
שן בינה כלואה יכולה לגרום למגוון בבעיות, ביניהן דחיפה של השיניים הקיימות ובקיעה חלקית של השן שגורמת לדלקת חניכיים כרונית מקומית.
אבחון שיני בינה כלואות נעשה באמצעות צילום רנטגן פנורמי, לצד צילום CT תלת מימדי שמאפשר לקבל תמונה על האנטומיה של השן והקרבה שלה לעצב. הדמיות אלו מאפשרות לרופא השיניים לתכנן את העקירה בצורה מיטבית.
מהם הסימנים שיכולים להעיד על צורך בעקירת שן בינה כלואה?
ככלל – כששן בינה כלואה מנסה לבקוע ואין לה מקום בפה, יש לעקור אותה.
אלו חלק מהסימנים שעלולים להעיד על כך שהיא מנסה לבקוע:
- כאב בלתי מוסבר באזור האחורי של הלסת
- תחושה של לחץ בלסת
- דלקת חניכיים מקומית סביב אזור השן הכלואה
כיצד מבוצעת עקירת שן בינה כלואה?
העקירה נעשית תחת הרדמה מקומית, כאשר ברוב המקרים מדובר בהליך קצר יחסית.
לאחר ההרדמה, רופא השיניים מבצע חתך בחניכיים שעוטפות את השן הכלואה, על מנת לחשוף אותה, ומחלץ את השן באמצעות מכשור ייעודי. לבסוף מבוצעת תפירה של החניכיים בתפרים שנספגים מאליהם.
לרוב, כשעולה צורך לעקור שיני בינה באזור מסוים בלסת, נהוג לעקור גם את שן הבינה בלסת המקבילה, מכיוון שהשן אינה תפקודית כאשר השן המקבילה לה חסרה.
עקירת שן בינה כלואה בבית חולים
ברוב המקרים, ניתן לעקור שיני בינה כלואות בקהילה. במקרים מסוימים, לדוגמא כאשר השן קרובה לעצב, או כאשר מדובר במטופל שסובל ממחלות רקע מערכתיות, ייתכן שיהיה צורך לבצע את העקירה בבית חולים, תחת השגחה של הצוות המטפל.
מהן ההשלכות האפשריות של עקירת שיניים?
אחת ההשלכות הנפוצות של עקירת שן היא ספיגה של העצם שנמצאת מתחת לחניכיים, באזור בו נעקרה השן. הסיבה לכך פשוטה – הגוף מבצע "התאמה", ובמקום שבו אין שן, אין צורך בתמיכה של העצם והיא נספגת.
האם יש לכך פתרון?
על מנת למנוע ספיגה של עצם, עוברים הליך של שחזור או "שימור" המכתשית (אותו "חור" שנשאר בחניכיים לאחר העקירה) במעמד העקירה עצמה. כך, מיד לאחר העקירה מוחדר אל המכתשית חומר עצם, שמעודד צמיחת עצם מקומית. תחליף העצם מגיע בצורת אבקה או גרגרים, ומקורו מן החי – תרומה מאדם או מחיה. אחד החידושים שנכנסו לשימוש בשנים האחרונות הוא תחליף עצם מתרומה עצמית, כאשר השן שנעקרה עוברת תהליך ניקוי וחיטוי, ולאחר מכן נטחנת לאבקה ומוחדרת אל המקום ממנו היא נעקרה. מאמר שפורסם בשנת 2022, וסקירת מחקרים שפורסמה ב-2022, מצאו ששימוש בשן עקורה כתחליף עצם מביא לתוצאות טובות בשמירה על העצם הקיימת באזור העקירה.
הנחיות לאחר עקירת שיניים
ההנחית לאחר עקירה כוללות:
- קירור המקום באופן חיצוני בעזרת קרח
- הימנעות ממזון חם ומשתייה חמה במשך 24 שעות, כיוון שזה עלול להוביל להרחבת כלי הדם במקום העקירה ולדימום
- הימנעות משטיפת הפה ויריקה במשך 24 שעות
- בעקירת שיני בינה כלואות לרוב יש צורך בנטילת אנטיביוטיקה למשך מספר ימים לאחר העקירה, על מנת למנוע התפתחות זיהום מקומי
החלמה לאחר עקירת שיניים
לאחר העקירה יכולים להופיע כאבים מקומיים שיימשכו מספר ימים ויפחתו בהדרגה. ניתן להיעזר במשככי כאבים לפי הצורך.
כאשר מדובר בעקירה מורכבת או בעקירה של שיני בינה כלואות, הכאב יכול להמשך עד חמישה ימים לאחר העקירה.
תתכן גם נפיחות מקומית.
בחלק מהמקרים, לאחר עקירות מורכבות או מסובכות כדוגמת עקירת שיני בינה כלואות, עלולה להתפתח מכתשית יבשה – מצב שבו לא נוצר קריש דם בתוך המכתשית, המסייע בתהליך ריפוי המקום. מכתשית יבשה מתבטאת בכאבים מקומיים וחזקים באזור העקירה, שעלולים להימשך מספר ימים לאחר העקירה.
לכן, אם מופיעים כאבים משמעותיים שאינם חולפים מספר ימים לאחר העקירה, יש לפנות לרופא השיניים. בחלק מהמקרים הטיפול במכתשית יבשה כולל נטילת אנטיביוטיקה, לצד חבישה של מקום העקירה באמצעות חומרים שיקטינו את הדלקת והכאב.