דלקת חניכיים היא מצב שרבים מאתנו נסבול ממנו לאורך החיים, והיא כוללת תסמינים כמו אודם ונפיחות בחניכיים, דימום מהחניכיים בזמן צחצוח או אכילה ועוד.
אך דלקות חניכיים נחלקות למעשה לשני סוגים – ג'ינג'יביטיס (Gingivitis), ופריודונטיטיס (periodontitis). מהו ההבדל ביניהן? מתי יש לפנות לאבחון? כיצד מאבחנים וכיצד מטפלים בכל אחת מסוגי דלקות החניכיים? ומהן ההשלכות של דלקת חניכיים מתמשכת שאינה מטופלת?
במאמר זה ריכזנו עבורכם את כל המידע החשוב בנושא.
ג'ינג'יביטיס (Gingivitis)
ג'ינג'יביטיס היא למעשה דלקת חניכיים ראשונית והפיכה, שאינה מערבת השלכות לטווח הארוך, כדוגמת אבדן העצם שתחת החניכיים. אמנם ג'ינג'יביטיס מתאפיינת בדלקת, אך בעזרת טיפול נכון ניתן בהחלט להחזיר את החניכיים למצב בריא ותקין.
פריודנטיטיס (periodontitis)
דלקת חניכיים מסוג פריודונטיטיס היא למעשה התפתחות של ג'ינג'יביטיס שלא טופלה. מדובר במצב של דלקת חניכיים מתקדמת, המובילה, ללא טיפול, להשלכות לא הפיכות על החניכיים, עצם הלסת והשיניים. טיפול נכון בפריודנטיטיס יסייע בעצירת הדלקת, אך לא ניתן יהיה להחזיר את מצב הפה והחניכיים לקדמותם.
גורמים לדלקת חניכיים מסוג ג'ינג'ביטיס
- חוסר היגיינה – חוסר היגיינה הוא אחד הגורמים המשמעותיים לדלקת חניכיים מסוג ג'ינג'יביטיס. ללא הקפדה על היגיינה, מצטבר רובד חיידקי על השן, באזור החיבור עם החניכיים, וגורם לדלקת. סקירת ספרות שפורסמה בשנת 1986 ועסקה באפידמיולוגיה של דלקת חניכיים מסוג ג'ינג'יביטיס, מצאה שציון היגיינת הפה נמצא במתאם הדוק עם דלקת חניכיים, יותר מכל יתר הגורמים לדלקת חניכיים.
- נשימה מהפה – אנשים הנושמים מהפה סובלים מיובש בפה ומהצטברות מוגברת של פלאק על גבי השיניים, שמובילה בתורה להתפתחות ג'ינג'יביטיס.
- נטילת תרופות – תרופות מסוימות, כדוגמת תרופות לטיפול ביתר לחץ דם, עלולות להוביל להתפתחות דלקות חניכיים כחלק מתופעות הלוואי שלהן.
- שיניים צפופות או עקומות – מצב זה עלול להוביל לקושי בהסרת החיידקים ולהצטברות הרובד החיידקי על גבי השיניים.
- סטרס – לחץ נפשי מהווה גם הוא גורם סיכון להתפתחות של דלקת חניכיים.
- זיהום ויראלי – מחלה ויראלית עלולה להוביל להתפתחות ג'ינג'יביטיס.
- עישון – עישון מהווה גם הוא גורם סיכון להתפתחות דלקת חניכיים מסוג ג'ינג'יביטיס, כפי שעולה מסקירת הספרות שעסקה באפידמיולוגיה של דלקת חניכיים.
גורמים לדלקת חניכיים מסוג פריודונטיטיס
- ג'ינג'יביטיס – ג'ינג'יביטיס שאינה מטופלת תהפוך עם הזמן לפרדיודוטיטיס.
- גנטיקה – לפריודנטיטיס קיים מרכיב גנטי, ומטופלים להם בן או בת משפחה מדרגה ראשונה שסבלו מפריודנטיטיס, נמצאים בסיכון גבוה יותר לסבול מהדלקת בעצמם.
מהם התסמינים של ג'ינג'יביטיס?
לדלקת חניכיים מסוג ג'ינג'יביטיס מספר תסמינים:
- חניכיים אדומות
- נפיחות בחניכיים
- דימום מהחניכיים – בייחוד בזמן אכילה או צחצוח שיניים
- ריח לא נעים מהפה – ריח רע עלול גם הוא להעיד על קיומה של דלקת חניכיים
מהם התסמינים של פריודונטיטיס?
פריודנטיטיס מאופיינת בתסמינים המופיעים בקרב הסובלים מג'ינג'יביטיס, לצד מספר תסמינים נוספים:
- נסיגת חניכיים – מצב בו, בעקבות אבדן העצם שמתחת לחניכיים, החניכיים נסוגות וצוואר השן נחשף, כך שהשיניים נראות ארוכות יותר.
- מרווחים בין השיניים – פתיחת מרווחים בין השיניים, שלא היו קיימים בעבר.
- ניידות של שיניים – שיניים "מתנדנדות".
- אבדן שיניים – במצבים קיצוניים פריודנטיטיס שאינה מטופלת עלולה להוביל אף לנשירת שיניים.
כיצד מאבחנים דלקת חניכיים?
הצעד הראשון באבחון דלקת חניכיים הוא בפנייה לרופא השיניים, שיוכל לבדוק את מצב החניכיים – עד כמה הן נפוחות ואדומות, האם קיים דימום במגע עם החניכיים, והאם קיים ריח לא נעים מהפה.
במידת הצורך, רופא השיניים ייעזר במכשור ייעודי על מנת לבדוק האם קיימים כיסים בין החניכיים לשיניים ומה עומקם.
לעתים יחלט הרופא להיעזר בצילומי רנטגן לצורך אבחון מצב העצם ומידת הספיגה של עצם. במידה וקיימת נסיגת חניכיים, כיסים עמוקים סביב השיניים, ספיגה של העצם שתחת החניכיים, פתיחת מרווחים בין השיניים או ניידות של שיניים – הדלקת תאובחן כפריודנטיטיס.
כיצד מטפלים בג'ינג'יביטיס?
הטיפול בג'ינג'יביטיס הוא פשוט יחסית, וכולל הסרת אבנית – ניקוי הרובד החיידקי שמצטבר בחיבור שבין השיניים לחניכיים. טיפול זה מבוצע לרוב על ידי שיננית ומסייע בעצירת הדלקת. לצד זאת, שמירה על היגיינה אוראלית בשגרה תפחית את הסיכון להישנות הדלקת.
כיצד מטפלים בפריודנטיטיס?
השלב הראשון בטיפול בפריודנטיטיס הוא הסרת אבנית, ולאחריו הקצעת שורשים.
הקצעת שורשים
מדובר בניקוי עמוק של אזור השן הנמצא מתחת לחניכיים, שמטרתו לסלק את החיידקים שנמצאים שם, ולאפשר לחניכיים להשתקם.
הטיפול מבוצע על ידי מומחה חניכיים, בהרדמה מקומית. במידה וקיימים כיסים מסביב לשיניים, ייתכן שהרופא יחליט להשתמש בצ'יפ – חומר אנטי בקטריאלי שמטרתו לשמור על כיס נקי מחיידקים.
במקרים רבים, הקצעת שורשים מביאה לעצירת הדלקת ולריפוי החניכיים.
לאחר מספר שבועות יש לחזור לביקורת להערכה של מצב החניכיים. במידה ונותרו כיסים, אנחנו ממשיכים לטיפול כירורגי שמטרתו להעלים את הכיסים. הטיפול כולל השתלת עצם באזורים בהם ניתן לבנות עצם מחדש, וכך גורמים לחניכיים להיצמד מחדש אל השן ולהעלים את הכיסים.
השתלת עצם
במקרים בהם קיימת נסיגת עצם משמעותית סביב שן אחת או יותר, אפשר לשקול השתלת עצם. מדובר בהליך כירורגי פשוט יחסית, שנמשך כשעה, במסגרתו מבוצע חתך סביב השיניים, ניקוי של השורשים באופן יסודי והוספה של עצם או תחליף עצם לאזורים בהם קיים כיס. העצם המושתלת יכולה להיות מתרומה עצמית, הנלקחת מחלל הפה בזמן ההליך, או מתרומה מאדם אחר או מבעל חיים.
בסיום ההליך ייתכן שהרופא יוסיף לאזור המושתל חומרים מעודדי ריפוי כדוגמת חומצה היאלורונית או אמדוגן, ולבסוף תבוצע תפירה של החניכיים באזור הכיס והצמדתן אל השיניים.
השתלת עצם מוצלחת תוביל להצמדות של החניכיים מחדש אל השן ולהיעלמות הכיסים.
משך ההחלמה מהשתלת עצם הוא מספר ימים בודדים, כאשר ב-24 השעות שלאחר הטיפול יש להימנע מאכילת מזון קשה או חם. לאחר הטיפול יש לטול אנטיביוטיקה מניעתית למשך כשבוע, ולשוב למרפאה כשבוע עד 10 ימים מביצוע ההליך, לצורך ביקורת והסרת התפרים.
השתלת עצם אינה מתאימה במקרים שבהם נסיגת העצם מתרחשת באופן אופקי לכל אורך העצם שמתחת החניכיים.
השתלת חניכיים
במקרים של נסיגת חניכיים משמעותית, ניתן לבצע שחזור של החניכיים, להשבת גובה החניכיים שאבד. הטיפול מתאים במקרים שבהם נסיגת חניכיים מתבטאת בצד אחד של השן (לרוב בצד החיצוני, שפונה אל פנים הלחיים), ואינה מתאימה במקרים שבהם קיימת נסיגת חניכיים שמתבטאת בכל צדדי השן. לקריאה נוספת על השתלת חניכיים.
מהן ההשלכות של דלקת חניכיים לא מטופלת?
דלקת חניכיים שאינה מטופלת עלולה להוביל למספר השלכות לאורך זמן:
- נסיגת חניכיים – ללא טיפול, דלקת חניכיים תוביל לאבדן עצם הלסת, ובהתאם לנסיגת חניכיים.
- השלכות אסתטיות – נסיגת חניכיים מובילה לחשיפה של צוואר השן, ובכך יוצרת מראה של שיניים גדולות וארוכות, שאינו אסתטי.
- אבדן שיניים – השיניים שלנו מעוגנות למעשה בעצם הלסת. כאשר מתרחשים אבדן עצם ונסיגת חניכיים, נפגעת התמיכה של שורש השן, המעוגן בעצם, והדבר עלול להוביל לניידות של שיניים ואף לנשירתן. מחקר אורך שעקב אחר יותר מ-500 גברים לאורך 26 שנים, ופורסם בשנת 2009, מצא ששיעור ההישרדות ל-50 שנים של שיניים הממוקמות באזורים שבהם התקיימה דלקת חניכיים, עמד על 4% בלבד, לעומת 99.5% בשיניים באזורים שאינם דלקתיים. בנוסף, באזורים בחניכיים שסבלו מדימום עקבי התרחשו 70% יותר אבדן של התקשרות השן לחניכיים. מסקנת המחקר הייתה שדלקת חניכיים מתמשכת עלולה להוביל לאבדן שיניים.
- השלכות בריאותיות – מחלות חניכיים והשפעתן על מצבו הבריאותי של האדם ועל הסיכון להתפתחות מחלות נוספות, נחקר רבות בשנים האחרונות. מחקרים אלו מצאו קשר בין מחלות חניכיים לבין מחלות לב וכלי דם, ואף לסוגים מסוימים של סרטן. כך, סקירת ספרות שפורסמה בשנת 2017 מצאה קשר בין מחלת חניכיים לסיכון להתפתחות סרטן הפה, הריאות והלבלב. מחקר שפורסם בשבת 2019 ועקב אחר 65 אלף נשים לאורך שמונה שנים, מצא קשר בין מחלת חניכיים ממושכת לבין סרטן שד, סרטן הושט, סרטן העור וסרטן הריאות.
סקירת ספרות (מטא-אנליזה) שפורסמה בשנת 2001 מצאה שהסובלים מדלקות חניכיים נמצאים בסיכון ללקות במחלת לב כלילית. בנוסף, סקירת מחקרים שפורסמה ב-2023 מצאה קשר בין מחלות חניכיים לבין מחלות קרדיו-וסקולאריות, בקרב נשים וגברים.
האם ניתן למנוע דלקת חניכיים?
ברוב המקרים, ניתן למנוע דלקת חניכיים מסוג ג'ינג'יביטיס, בכמה צעדים פשוטים:
- שמירה על היגיינה אוראלית – צחצוח השיניים מדי בוקר ועורב, שימוש בחוט דנטלי ובשטיפות אנטי בקטריאליות, לצד ביקור תקופתי אצל השיננית, יבטיחו פה ושיניים בריאות.
- ביקורת תקופתית – ההמלצה היא להגיע לרופא השיניים לפחות אחת לחצי שנה, לצורך ביקורת ואבחון מוקדם של דלקות חניכיים, שיאפשר התאמת טיפול בדלקת ועצירתה.
האם ילדים עלולים לסבול מדלקות חניכיים?
ילדים צעירים עלולים בהחלט לסבול מדלקות חניכיים, וברוב המקרים הדלקת תאובחן כג'ינג'יביטיס. במקרים מסוימים תופיע דלקת חניכיים מסוג פריודנטיטיס בקרב בני נוער בעלי נטייה גנטית.
חשוב להדגיש כי שמירה על היגיינת הפה בשגרה, הקפדה על טיפולי שיננית וביקורת תקופתית אצל רופא השיניים חשובים גם בגילאי הילדות וההתבגרות, ויסייעו במניעת דלקות חניכיים ובשמירה על בריאות הפה.