ציפויי חרסינה

ציפויי החרסינה הם קליפות חרסינה דקות, המודבקות בחזית  החיצונית של השן. פעולה זו אינה מכאיבה, ובדרך כלל אינה דורשת הרדמה. היא יכולה להיות בחירה אידיאלית לשיפור מראה השיניים.

לא פעם שאלתם את עצמכם כיצד אוכל לקבל חיוך "הוליוודי" מושלם ? האם כל השחקניות והזמרות המפורסמות נולדו עם שיניים אסתטיות כאלו? התשובה היא כמובן שלא…ומה שבוצע לכל אותם שחקנים .שחקניות היא פרוצדורה של הדבקת ציפויי חרסינה.

מה הם ציפויי החרסינה?

ציפויי החרסינה הם קליפות חרסינה דקות, המודבקות בחזית  החיצונית של השן. פעולה זו אינה מכאיבה, ובדרך כלל אינה דורשת הרדמה. היא יכולה להיות בחירה אידיאלית לשיפור מראה השיניים. ציפויי החרסינה הפכו לפופולאריים בעשר השנים האחרונות בזכות העובדה שהם משפרים את מראה השיניים ואינם משנים את צבעם כתוצאה מעישון או שתיית קפה ותה. שיטה זו מהווה אלטרנטיבה טובה לבעיות יישור שיניים פשוטות, אך אינה מומלצת במקרים קשים של שיניים צפופות או במקרים אחרים המצריכים טיפול אורטודונטי ממושך. 

כמה עובדות שצריך לדעת על ציפויי חרסינה:

א. חזיתות חרסינה הן אולי אחד האמצעים האסתטיים ביותר ליצירת חיוך יפה ומשביע רצון. היות שהן דורשות השחזה מינימאלית (בערך 0.5 מ"מ), לא ניתן לפתור באמצעותן את כל הבעיות (אי תקינות) האסתטיות, אך הן מהוות פתרון מצוין לטיפול מתוך בחירה. 

ב. הרכבת ציפויי החרסינה אינם מחייבים הרדמה מקומית. עם זאת, מומלץ לטפל בהרדמה מקומית מטופלים רגישים או כאלה שפוחדים מהטיפול.

ג. הזמן הדרוש לייצור ציפויי החרסינה במעבדה הוא כעשרה ימים לערך. היות ומושחזת מהשן שכבה מינימאלית, אין צורך בדרך כלל לייצר שכבת הגנה זמנית. במקרה שמתעורר צורך בשכבה זמנית, ניתן לייצרה במהלך הטיפול.

ד. לאחר השחזת השיניים ועד להרכבת הציפויים יש לצפות לרגישות בזמן אכילת מאכלים קרים או חמים. זוהי תופעה נורמאלית הנגרמת כתוצאה מהשחזת חלק קטן משכבת האמאיל שמכסה את השן. רגישות זו אמורה להיעלם לאחר הרכבת ציפויי החרסינה הקבועים.

ה. בביקור השני מתבצעת ההדבקה של ציפויי החרסינה גם ללא הרדמה. בדרך כלל, פגישה זו ארוכה יותר. הציפויים מודבקים ומקובעים באמצעות מכשיר אור.

ו. לאחר הרכבתם, הציפויים הופכים חזקים מאוד ואמורים להחזיק מעמד ברוב העומסים המופעלים עליהם תוך לעיסה של תזונה רגילה. יש להימנע מכל פעולה שעלולה לעוות את הציפוי וכלל – להפעיל שיקול דעת הגיוני בלעיסה.

מתי מומלץ לבצע ציפויי חרסינה?

  • לסגירת רווחים בין השיניים.
  • לבנייה מחדש של שיניים שבורות.
  • לשינוי צבע השיניים.
  • לעיצוב שיניים עקומות, להלבנת שיניים מוכתמות.

בכדי לאפשר החדרת שתלים דנטליים למטרת שיקום אזור זה יש צורך בפרוצדורה כירורגית הקרויה "הרמת סינוס" שמטרתה לדחוק את חלל הסינוס ולאפשר החדרת שתל ועצם בכמות מספקת על מנת לתת לשתל תמיכה.

קיימות שתי שיטות עיקריות להרמת סינוס:

  1. הרמת סינוס פתוחה – בהרמת סינוס פתוחה, מבצע  הרופא המנתח פתח או חלון בעצם הלסת המאפשר לו גישה אל חלל הסינוס המקסילרי. לאחר פתיחת החלון, מרים המנתח את הרירית המצפה את חלל הסינוס בעזרת מכשור ייעודי עדין מבלי לקרוע אותה. בין רצפת החלל לבין הרירית המורמת מוחדר תחליף עצם  בצורת גרגרים קטנים. גרגירי העצם יכולים להיות ממקורות שונים: מקור אדם (בדר"כ מתורם חומר שמסופק מ"בנק" עצם, בעל חיים אחר כגון בקר,חזיר וכו' או חמרים סינתטיים). בסיום החדרת הגרגרים, סוגר המנתח את החלל הממולא ותופר את החניכיים. זמן ההמתנה הממוצע לבניית העצם בחלל הסינוס נע בין 6-8 חדשים ובפרק הזמן הזה נבנית עצם חדשה שתאפשר החדרת שתלים כ-6 חודשים לאחר מכן. במידה וקיימת עצם בעבי מספק להשגת יציבות ראשונית של שתלים דנטליים יוחדרו השתלים באותו המעמד של הרמת הסינוס וכך יחסך זמן רב של המתנה למטופל.
  2. הרמת סינוס סגורה – בהרמת סינוס סגורה לא פותחים חלון אל תוך הסינוס, אלא מבצעים קדח קטן מאד (כ-3-5 מ"מ בלבד) דרך עצם הלסת מתוך חלל הפה ולא מהצד. הפעולה יכולה להתבצע רק המקרים בהם קיים גבה עצם התחלתי המבטיח ייצוב השתל המוחדר ומאפשרת הגבהה ודחיקה של רירית הסינוס. דרך החריר שנוצר, דוחף המנתח את רירית הסינוס כלפי מעלה, מחדיר גרגירי עצם כתושה, ולעתים גם שתל דנטלי כבר באותה ישיבה מבלי להמתין להחלפת העצם הכתושה בעצם טבעית. את דחיקת הרירית כלפי מעלה ניתן לבצע באמצעות מכשירים הנקראים אוסטיאוטומים.

בשנים האחרונות, פותחו שיטות להרמת רצפת הסינוס שאינן פולשניות-

  1. הרמת רצפת הסינוס באמצעות בלון. זהו בלון עשוי סיליקון הזהה לבלון הצינטורים הקרדיאלי ומאפשר למנתח בשיטה זעיר פולשנית להרים את רירית הסינוס במידה הנדרשת. לאחר הרמת הרירית מוצא הבלון ומוזרקת עצם פנימה יחד עם החדרת השתל. שיטה זו הקרויה MIAMBE-MINIMAL ANTHRAL MEMBRANE BALLOON ELEVATION  שפותחה בישראל . שיטה זו מקטינה משמעותית את פוטנציאל הסיבוכים לאחר הרמת הסינוס ולמעשה אין כמעט נפיחות או כאב לאחר הטיפול מה שקיים בפרוצדורה של הרמת סינוס פתוחה. פרופ' זיו מזור הינו הרופא המדריך את הקהילה הרפואית ביישום שיטה זו ע"י קורסים  הניתנים ברחבי העולם על יישומי שיטה זו.
  2. הרמת רצפת הסינוס באמצעות מקדחים אטראומטיים. זו שיטה חדשנית בה נעשה שימוש במקדחים מיוחדים שדוחסים את העצם הקיימת של המתרפא כלפי מעלה וגורמים לדחיקת חלל הסינוס כחלק אינטגרלי של השימוש בהם. שיטת דחיסה זו הקרויה OSSEODENSIFICATION  נמצאת בשימוש בארה"ב והובאה לארץ לראשונה ע"י פרופ' זיו מזור שנמנה על הצוות הרפואי והמחקרי המפתח את יישומיה.
סגירת תפריט